האקדמיה ללשון העברית החליטה לתרגם את המילה "אנטיפתיה" ל- "צהיבה".
מה יש בו בצבע הצהוב שגורם לו להיות שלילי, נלעג, מגונה. למה דווקא הצהוב?
בדקתי במקורות שונים ומצאתי כמה וכמה סיבות (עזרה לי בעיקר ויקיפדיה). בשפה העברית צהוב מאוזכר בהקשר של קנאה. בעברית רווח דימוי נוסף, שמקורו בשמות רבה י"ב, המתייחס לשנאה בין שני אנשים. אנשים הצהובים זה לזה הם אנשים שהשנאה שוררת ביניהם.
בגמרא מופיע הביטוי "להראות פנים צהובות" או "צהבו פניו" שפירושו להראות פנים שמחות. מקור הביטוי הוא בעובדה שכשאדם שמח פניו "מאירות". (מכאן לקוח גם הביטוי "לזרוח מאושר").
באנגלית צהוב מקושר עם דעה קדומה ופחדנות.
צהוב היה הצבע הסמלי של קיסר סין ושל המלוכה הסינית בכללותה. בארצות הברית במאה העשרים מהגרים מסין וממדינות דרום מזרח אסיה כונו, באופן משפיל, כ"צהובים" או "הסכנה הצהובה".
חומר או מידע צהוב הוא כינוי למידע רכילותי וזול. עיתוני רכילות מכונים "צהובונים". השמות "עיתונות צהובה" ו"צהובון" קשורים לסדרה מאוירת בשם "הילד הצהוב" שהופיעה באחד הצהובונים הראשונים.
במדינות מסוימות מוניות צבועות בצבע צהוב. מנהג זה החל ככל הנראה בניו יורק, כאשר הארי נ. אלן, בעל מונית, צבע את המוניות שלו בצהוב לאחר שגילה שצהוב הוא הצבע שהכי קל לראות מרחוק. גם ברשות הפלסטינית המוניות צבועות בצהוב.
בקנדה ובארצות הברית אוטובוסים המשמשים להסעת תלמידים לבתי ספר צבועים, כמעט תמיד, בצהוב, למטרות בטיחות. גוונים שונים של צהוב משמשים גם כדי לצבוע ציוד לבניית כבישים, כדי שהנהגים בקלות יבחינו בעובדים בכביש.
מספר להקות וזמרים הקליטו שירים שכוללים בהם את הצבע הצהוב. לקולדפליי יש שיר בשם Yellow. הביטלס הקליטו את צוללת צהובה ולדונובן יש שיר בשם Mellow Yellow.
כלים של ציוד מכני הנדסי צבועים בצהוב, ומיעוטם - בכתום. הסיבה לכך שמדובר בצבעים בולטים ומושכים את העין.
במרוצי מכוניות דגל צהוב מסמל זהירות. אסור למכוניות לעקוף זו את זו אם מונף דגל צהוב.
קשירת סרט צהוב מהווה הצהרה של הזדהות וסולידריות עם לוחמים ושבויים ותפילה לשובם בשלום.
בלקסיקון לתרבות ישראל נכתב:
הטלאי הצהוב היה אות קלון שהיהודים הוכרחו לשאת על בגדם בתקופת השלטון הנאצי כדי לאפשר את זיהויים בכל עת ובכל מקום. הטלאי הצהוב לא היה אות הקלון הראשון שהיהודים נאלצו לשאת על בגדם: גם בימי הביניים בארצות הנוצריות נאלצו היהודים לשאת אות קלון של סימון זהותם באמצעות פריטי לבוש, ובהם כובעים, שהיו שונים בצורתם או בצבעם מן המקובל. כל זאת במטרה להפריד את היהודים מן האוכלוסייה המקומית ולהשפילם. גם הצבע הצהוב לא היה חידוש של הנאצים, והוא נבחר כבר בתחילת ימי הביניים כצבעו של אות הקלון שסימן את היהודים בארצות האסלאם.
קטע מתוך הספר "מעבר לרף גבוה" שבו מספר דן צימרמן על החיים במחתרת בבודפשט בשנות מלחמת העולם השנייה
הלך הרוח שלנו בשנים שחיינו בבודפשט
החיים שלנו בבודפשט תחת שמות וזהויות בדויים היו יכולים להיראות מוזרים למי שלא עבר את התקופה הזו. מצד אחד חיינו טוב, יצאנו לבלות, ביקרנו באופרה, בתיאטרון ובקולנוע, הלכנו אפילו לקונצרטים. פעם אחת אף הלכנו לקונצרט אף שלא ידענו היכן נישן באותו לילה.
מעולם לא הלכתי לקולנוע כל-כך הרבה כמו בשנים הללו שגרנו בבודפשט. היו ימים שהלכתי לשלושה סרטים ביום. הסיבה הייתה שלא יכולתי לשבת בבית במשך היום והייתי צריך להעביר את הזמן. בחוץ היה קר מדי. חיי התרבות בעיר פרחו כתמיד.
חוץ מן התקופה הראשונה לאחר הגעתנו לעיר, היה לנו תמיד כסף ולא היינו צריכים לחסוך. הכסף הגיע לתנועה מאחד השליחים בשווייץ. היו דרכים להעביר כסף. קיבלנו כסף לפעולות של זיוף התעודות ולהצלה. בנוסף לכך חנה עבדה והרוויחה טוב.
מצד שני חיינו במתח וחרדה יומיומיים. בכל רגע לאורך היממה היינו דרוכים ועירניים למול סכנה בלתי צפויה שתצוץ פתאום. וכמובן כל שלושה חודשים החלפנו דירה. אני חושב שגרנו בערך ב-10 או 15 דירות במשך השנתיים ורבע הללו.
בדירה אחת גרנו בקומה השנייה. בשעות הערב ידענו שהשער של הבניין נסגר בשעה 10 ומי שמגיע מאוחר יותר צריך לצלצל בפעמון כדי שהשוער יפתח לו. לא אחת קרה ששמענו צעדים של מישהו שנכנס בלילה ועולה במדרגות. בכל פעם שזה קרה קפאנו במקום והקשבנו במתח לצעדים העולים במדרגות. עצרנו את הנשימה כשהצעדים עלו לקומה הראשונה, השנייה, ונשמנו לרווחה כאשר המשיכו לקומה שלישית.
במקרה אחר, הגענו לבית שבו שכרנו חדר ולפני הדלת ניצב שוטר. היינו בטוחים שהגיע כדי לחפש אחרינו, אבל לבסוף התברר שהוא מחזר אחרי המשרתת שעבדה בבית.
העירנות שפיתחתי בתקופה הזו גרמה לי לשים לב לפרטים הקטנים ביותר בסביבתי הקרובה, פרטים שאדם רגיל לא מודע אליהם בכלל. דוגמה טובה לכך יש בסיפור הבא:
את העיר בודפשט חוצה שדרה רחבה ומהודרת, שמשני צדיה שורות עצים ענקיים, שמה "שדרת אָנְדרָשי". השדרה ארוכה מאוד וחוצה את כל העיר, מנהר הדנובה ועד לכיכר הגיבורים, מרחק של כמה קילומטרים. יום אחד צעדתי בשדרה עם חבר הונגרי. לפתע עצרתי ואמרתי לו: "שמע, עוד מעט יעבור פה הורטי" (הורטי היה נשיא הונגריה בעת ההיא). החבר הסתכל עליי בתדהמה, הוא לא הבין מניין יש לי מידע כזה, ושאל: "איך אתה יודע?". עניתי לו: "יש לי ידיעות". ואכן, תוך כמה שניות הופיע לפנינו אופנוע משטרתי ואחריו המכונית של הורטי מלווה באופנוע נוסף. החבר הביט בי בתדהמה גמורה. כמובן שלא היה לי מידע על תנועותיו של הורטי. ההסבר היה הרבה יותר פשוט: העירנות וניסיון העבר שלי לימדו אותי שבכל פעם ששיירתו של הורטי עוברת בשדרה, עשר דקות לפני כן מופיע שוטר בכל קרן רחוב שמתפצל מן השדרה, כדי לעצור את המכוניות הנכנסות לשדירה. מכיוון שזה קרה פעמים רבות למדתי זאת מהניסיון, ומחושים שפיתחתי במשך הזמן מתוך הצורך להיזהר. ממש כמו החושים שמפתח סוכן חשאי. עבורי, לראות שוטר בפינת הרחוב משמעותה הייתה סכנה, משהו שצריך לבדוק ולהבין תוך שניות, כדי לדעת מה קורה בשטח ואם יש דרך מילוט.
- מתוך העלון של האקדמיה ללשון העברית -
עשיתי, עשיתי, עשיתי, עשיתי... מה זה עשיתי?
"תעשו טובה" ותבחרו לפעמים גם בתחליפים לעשיתי, ויש לשפה העברית
כ־12,000 פעלים שונים להציע לכם...
מה זה עשיתי צבא? שירתי בצבא! אני את חובתי מילאתי.
מה זה עשיתי שמירות? שמרתי, ועוד איך שמרתי! הגנתי, גוננתי, אבטחתי, השגחתי, נטרתי, סיירתי בכל הגזרה.
מה זה עשיתי אימונים? התאמנתי, תמרנתי, נפלתי, זחלתי, צפיתי, טיווחתי, יריתי...
מה זה עשיתי קבע? חתמתי ונשארתי. יותר מדי נשארתי.
מה זה עשיתי קפה? בישלתי, חלטתי, שחור וחזק.
מה זה עשיתי אהבה? אהבתי, התעלסתי, תיניתי אהבים.
מה זה עשיתי את הודו? טיילתי בהודו, חרשתי, הלכתי, טיפסתי, עברתי, ראיתי, ביקרתי, הייתי...
מה זה עשיתי סמים? השתמשתי, עישנתי, הזרקתי, שאפתי... רק אל תנסו את זה בבית!
מה זה עשיתי פרסה? סבתי על עקביי והינה אני כאן.
מה זה עשיתי תשובה? חזרתי בתשובה! התפללתי, למדתי, הנחתי תפילין, אכלתי כשר, שמרתי שבת.
מה זה עשיתי חושבים? חשבתי, התלבטתי, נמלכתי, חככתי בדעתי...
מה זה עשיתי עצירה? הפסקתי, עמדתי, עצרתי בחריקת בלמים!
מה זה עשיתי קיאקים? שטתי, הפלגתי, חתרתי בכל הכוח!
מה זה עשיתי קניות? קניתי, רכשתי, גיהצתי את הכרטיס, משכתי משיכת יתר, כיליתי את הכסף בחשבון.
מה זה עשיתי ילדים? הולדתי, חינכתי, בנים גידלתי ורוממתי!
מה זה עשיתי חיים? חגגתי, נהניתי, השתעשעתי, התבדרתי, ביליתי בנעימים לילות וגם ימים.
זהו, אנחנו את שלנו... עשינו.
***
ותוספת שלי:
ניתן להעשיר כל טקסט פי עשרה אם רק מחליפים את המילה עשיתי, או עשינו, במילה אחרת, מדויקת יותר, מתאימה יותר, חכמה יותר, מרגשת יותר.
זה לא קשה. נסו ותראו!
באנגלית העניין שונה בתכלית. ישנם אין ספור ביטויים שמשלבים את המילה Make. שם אין אפשרות ואין צורך להחליף אותה.
דוגמאות:
Make love
Make sure
Make a mess
Make time
Make fun
make an offer
ועוד ועוד........
