שרה נולדה בעיר בורסה שבתורכיה כבת בכורה לזוג צעיר בחמולה חמה ואוהבת. בספר שכתבה היא מתארת את חייה כילדה וכנערה בימים קשים של גזירות ומהפכים שעברו על משפחתה ועל יהודי תורכיה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. היא פותחת בתיאור מאבקם של אביה ואימה למימוש אהבתם למרות התנגדות הסביבה. היא ממשיכה בתיאור המאבק היום יומי שלהם לשרוד מבחינה כלכלית, לפעמים עד כדי רעב. שרה מספרת בספרה על הפגישה הראשונה שלה עם מי שעתיד להיות בעלה. כבר בגיל 13 היא פגשה בו אך היה עליהם לעבור דרך ארוכה וקשה עד שהמשפחות שלהם קיבלו את אהבתם והסכימו לחתן אותם.

בגיל 16 שרה נישאה לבחיר ליבה יעקב. כאשר מלאו לשרה 21 היא עלתה עם בעלה לארץ ישראל והתחילה בחיים חדשים ומאתגרים. תחילה במגורים באוהל במעברה ולאחר מכן בבלוקונים שהוכנו עבור העולים החדשים במושבה החדשה רעננה.

רק שנים רבות לאחר מכן כאשר התאלמנה החלה שרה ללמוד קריאה וכתיבה בעברית במרכז להשכלת מבוגרים. היא התקדמה במהירות ובעידוד המורה שלה החלה לרשום את זכרונות ילדותה בתורכיה. וכך לאורך תקופה של כמה שנים השלימה את כתיבת סיפור החיים שלה.

שרה מספרת על תהליך הכתיבה:"יצאתי לגמלאות והתפניתי מכל תפקידיי בחיים. רציתי לקרוא עיתונים וספרים בשפה העברית, אך התביישתי שלאחר שנים כה רבות בארץ עדיין העברית שלי לא טובה. החלטתי להירשם ללימודים במרכז להשכלת מבוגרים ברעננה. התקבלתי על ידי המורה בסבר פנים יפות וזה חיזק את ביטחוני העצמי. ההתקדמות לא הייתה מהירה. היה לי קשה מאד בתחילה, אבל לא התייאשתי והמשכתי הלאה.

לאחר שנתיים המורה ביקשה ממני לכתוב כמה מילים על עלייתי לארץ וכמה מילים על מרכז ההשכלה. תגובתי הראשונה הייתה בהלה. אמרתי לה: 'איך אני יכולה לכתוב?', אבל בקשת המורה הייתה לבבית מאוד ולא היה לי אומץ לסרב. לא היה לי מושג איך להתחיל לכתוב. ישבתי ליד השולחן והתחלתי לכתוב. למרבה הפלא המילים זרמו דרך העיפרון. המילים נפלו מהשרוול שלי ישר אל תוך הדפים. מילאתי שני דפים גדולים והחזרתי אותם למורה. היא תיקנה את שגיאות הכתיב ואמרה לי: 'שרה, זה מדהים'.