- מתוך העלון של האקדמיה ללשון העברית -

עשיתי, עשיתי, עשיתי, עשיתי... מה זה עשיתי?

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

"תעשו טובה" ותבחרו לפעמים גם בתחליפים לעשיתי, ויש לשפה העברית

כ־12,000 פעלים שונים להציע לכם...

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

מה זה עשיתי צבא? שירתי בצבא! אני את חובתי מילאתי.

מה זה עשיתי שמירות? שמרתי, ועוד איך שמרתי! הגנתי, גוננתי, אבטחתי, השגחתי, נטרתי, סיירתי בכל הגזרה.

מה זה עשיתי אימונים? התאמנתי, תמרנתי, נפלתי, זחלתי, צפיתי, טיווחתי, יריתי...

מה זה עשיתי קבע? חתמתי ונשארתי. יותר מדי נשארתי.

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

מה זה עשיתי קפה? בישלתי, חלטתי, שחור וחזק.

מה זה עשיתי אהבה? אהבתי, התעלסתי, תיניתי אהבים.

מה זה עשיתי את הודו? טיילתי בהודו, חרשתי, הלכתי, טיפסתי, עברתי, ראיתי, ביקרתי, הייתי...

מה זה עשיתי סמים? השתמשתי, עישנתי, הזרקתי, שאפתי... רק אל תנסו את זה בבית!

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

מה זה עשיתי פרסה? סבתי על עקביי והינה אני כאן.

מה זה עשיתי תשובה? חזרתי בתשובה! התפללתי, למדתי, הנחתי תפילין, אכלתי כשר, שמרתי שבת.

מה זה עשיתי חושבים? חשבתי, התלבטתי, נמלכתי, חככתי בדעתי...

מה זה עשיתי עצירה? הפסקתי, עמדתי, עצרתי בחריקת בלמים!

מה זה עשיתי קיאקים? שטתי, הפלגתי, חתרתי בכל הכוח!

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

מה זה עשיתי קניות? קניתי, רכשתי, גיהצתי את הכרטיס, משכתי משיכת יתר, כיליתי את הכסף בחשבון.

מה זה עשיתי ילדים? הולדתי, חינכתי, בנים גידלתי ורוממתי!

מה זה עשיתי חיים? חגגתי, נהניתי, השתעשעתי, התבדרתי, ביליתי בנעימים לילות וגם ימים.

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

זהו, אנחנו את שלנו... עשינו.

***

ותוספת שלי:

ניתן להעשיר כל טקסט פי עשרה אם רק מחליפים את המילה עשיתי, או עשינו, במילה אחרת, מדויקת יותר, מתאימה יותר, חכמה יותר, מרגשת יותר.

זה לא קשה. נסו ותראו!

באנגלית העניין שונה בתכלית. ישנם אין ספור ביטויים שמשלבים את המילה Make. שם אין אפשרות ואין צורך להחליף אותה.

דוגמאות:

Make love

Make sure

Make a mess

Make time

Make fun

make an offer

ועוד ועוד........



אחד הבילויים האהובים עליי ביותר הוא לנפוש בערים היפות של אירופה. בין אם מדובר בשיטוט בין המבנים המפוארים, תוך התרשמות מן הארכיטקטורה המפעימה, נשימה של אוויר טהור בגנים הירוקים והפורחים, או הנאה ויזואלית מצפייה בחלונות הראווה המעוצבים כיצירות אומנות.

כך קרה גם בביקור הראשון שלי בעיר בודפשט. העיר מדהימה ביופייה. נהר הדנובה הרחב מוסיף לה קסם של ערי נהר כמו פריז, רומא ופראג. החופשה הייתה רגועה ונעימה. היופי סנוור את העיניים.

עם חזרתי לארץ אירע דבר מוזר. חברים ששמעו על נסיעתי שאלו אותי: "איך נסעת לעיר הזו? אל נהר הדנובה שהאדים מדם היהודים שנשחטו ונזרקו למימיו. לא ראית את מצבת הנעליים שנותרו על גדת הנהר... איך טיילת ברחובות שבהם הובלו היהודים לתחנת הרכבת שלקחה אותם למחנה ההשמדה אושוויץ, איך טיילת בעיר שתושביה ההונגרים שמחו לשתף פעולה עם הנאצים ולהלשין על כל מי שהיה עד לאותו זמן אזרח הגון ואשמתו היחידה הייתה היותו יהודי.

זה היה הלם מוחלט. נבהלתי מן האטימות שלי, מן העיוורון שלקיתי בו. והרי הוריי שהו בבודפשט בזמן המלחמה בזהויות בדויות ובסכנת חיים יומיומית. בני משפחה שלהם נשלחו לאושוויץ ולמחנות אחרים ומשפחתה של אמי נספתה כולה.

כמה שנים מאוחר יותר כל זה התרחש שוב כאשר ביקרתי בעיר בלגרד שבסרביה. נסעתי לארבעה ימים עם חברה. התרשמנו מאוד ממרכז העיר המתוייר, מן הארכיטקטורה המרשימה, מן המדרחוב הססגוני, המלא בתי-קפה הומים לאורך כל היום והלילה. מן המבצר המרשים הצופה על מפגש הנהרות, הדנובה והסאבא.

ימים אחדים אחרי חזרתי פגשתי את בני וסיפרתי לו על החופשה היפה. השאלה הראשונה ששאל הייתה אם רואים את תוצאות המלחמה שהייתה שם. הוא אמר שזו הסיבה ששמע על יוגוסלביה. הייתי מופתעת לרגע. לאורך כל החופשה שכחתי להתייחס בכלל למלחמה האכזרית שהתרחשה ביוגוסלביה בשנות ה-90.

מיהרתי לחפש מידע על המלחמה כדי להבין למה לא ראיתי בעיר הסרבית כל סימן ורמז למלחמה. המלחמה הזו הייתה המדממת ביותר על אדמת אירופה מאז סופה של מלחמת העולם השנייה ובה בוצע גם רצח העם הראשון מאז סיומה. בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם בידי האו"ם כדי לדון פושעי מלחמה יוגוסלבים (מפקדי צבא, חיילים, ואף ראש המדינה, מילושביץ) על פשעי המלחמה שביצעו. על פי מה שקראתי נהרגו כ-200,00 איש במלחמה הזאת.

הארץ שבה ביקרתי, סרביה, תרמה יותר מכולן להרג הגדול, לטיהור האתני של האוכלוסייה המוסלמית בבוסניה.

כל העובדות הללו חבויות היטב בהיסטוריה של העיר ולא נראות לעיין לתייר התמים (והנבער בעיקר) המטייל להנאתו במרכז העיר, שהופכת בשנים האחרונות ליהלום תיירותי.

בניין הפרלמנט הסרבי בבלגרד

מחנה שבויים בבוסניה

תוצאות המלחמה - קרואטיה



לפני שבוע חזרתי מביקור קצר בעיר בלגרד, בירת סרביה. אהבתי את העיר, את בנייניה ואת רחובותיה, את המרכז המודרני הסואן, המלא בבתי קפה, המלאים עד אפס מקום בצעירים. בטיוליי ברחובות מרכז העיר משך את תשומת לבי מבנה מפואר ויוצא דופן בעיצובו, מלון מוסקבה. למלון מוסקבה מבנה מלבני ענק שכל פאותיו מעוטרות מעוטרת באלמנטים עדינים בצבע ירוק כהה. הוא שונה מכל מבנה אחר בעיר. בית הקפה הגדול שנמצא בחזיתו מלא עד אפס מקום לאורך כל היום. רק עם חזרתי לארץ חיפשתי מידע על הבניין המיוחד הזה, הארכיטקט שעיצב אותו והסיפור ההיסטורי שמאחוריו.

סיפורו של המבנה ריתק אותי במיוחד. הוא קיים מעל ל-100 שנה וכתליו זכו לראות את מהפכי ההיסטוריה המקומית והעולמית. כתליו של המבנה צפו במלכים, עשירי עולם, שחקני קולנוע וגם שימשו כמשרדי הגסטאפו הנאצי. אם היה ניתן לראות את מה שהתרחש בין כתליו היינו זוכים לספר מעולה, או לסרט קולנוע מבריק.

ראשית סיפורו של המלון ב-1890 עת נמכר המגרש הריק לסוחר מקומי, שבנה שם בית למשפחתו. האזור סביב המגרש היה עדיין מכוסה כולו בעצי ערמונים. לאחר מותו של הסוחר הבית עבד מיד ליד, עד שבשנת 1905 הוחל בבניית הארמון הרוסי, בתכנונו של הארכיטקט הסרבי Jovan Ilkić. הוא תכנן את המבנה על פי ה-Secessionist style – בתוספת של אלמנטים של יוון העתיקה. זה היה עיצוב נועז באותה תקופה. הארמון כלל מלון עם 36 חדרים.

המבנה נחנך בשנת 1908 על-ידי המלך פטר הראשון המלך האחרון של סרביה שמלך בשנים 1903-1918. באותה עת זה היה הבניין הפרטי הגדול ביותר בסרביה.

אם נדלג על כמה שנים נגיע לשנת 1938 שבה הבניין נרכש על ידי הבנק הלאומי של יוגוסלביה.

במלחמת העולם השנייה, עם הכיבוש הנאצי, החליטו הגרמנים לשכן בו את מפקדת הגסטאפו. ואז ראו חדריו פחות יופי והדר והרבה יותר אכזריות, רוע ומזימות גירוש ורצח.

עם סיום המלחמה והשחרור עם כניסת הצבא האדום, באוקטובר ,1944 ולאורך התקופה הקומוניסטית הפך הבניין שוב למרכז של תרבות מקומית. בשנת 2005 הפך המבנה מבניין בחזקת המדינה לרכוש פרטי של חברה פיננסית סרבית.

בשנת 2008 הוחלט על שיפוץ המבנה לשם פתיחותו כמלון חמישה כוכבים.

לאורך יותר ממאה שנים שירת המלון יותר מ-40 מיליון איש, ביניהם ידועים וחשובים, כמו: אלברט איינשטיין, לאוניד ברז'נייב, אינדירה גנדי, מקסים גורקי, וכוכבי הוליווד כמו קירק דוגלס, רוברט דה נירו, בראד פיט ואחרים.


פוסטים אחרונים
ארכיון
עקוב אחרינו
  • Facebook Social Icon

© 2023 by The ATLANTA GOLF CLUB. Proudly created with Wix.com

  • google-plus-square
  • Twitter Square
  • facebook-square