המבוא לספר:

"יש לכם אוצר במשפחתכם, מעטות הן המשפחות שהתברכו באוצר כזה", כתבה ציפורה ניר למיכאל אופנהיימר, שפנה אליה בבקשה לתרגם לעברית את זיכרונותיו של סבא רבא יוליוס יצחק אופנהיימר. ואילו אנחנו זכינו פי שניים ופי שלושה, מכיוון שבידינו נמצאים גם ספרי הזיכרונות של בנו של יוליוס, סבא פרנץ אופנהיימר, ושל נכדו, אבינו היינץ הלל אופנהיימר.

יוליוס פותח את סיפור חייו בתיאור קצר על שלשלת הדורות שקדמו לו, והוא מספר בהרחבה על הוריו, גבריאל ופּרלה, שחיו בתקופת נפוליון הראשון. כך ספרי הזיכרונות שבידינו מספרים על ארבעה דורות של בני משפחתנו בגרמניה.     

יוליוס מתאר את נופי מולדתו באוּסלאר וסביבתה, בהם אהב לשוטט מילדותו. הוא מספר על חיי היהודים בגרמניה ועל יחסיהם עם בני העם הגרמני. הוא מתאר איך גדל כילד במשפחה חרדית מאוד, איך הפך לפרחח בימי נערותו, ואיך השתנתה השקפת עולמו, עד שבבגרותו כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטה, ונעשה לרב רפורמי.

כתיבתו קולחת ומתובלת בהומור. כשהוא מתאר את חגי ישראל בבית הוריו ניתן לראות את הדמיון לחיינו כאן בישראל, ולהרגיש קירבה בין הדורות. עם זאת בולט ההבדל הגדול בין היהודים בגרמניה שחיו כבני מיעוט, ובינינו, החיים כבני רוב חופשיים בארצנו.

פרנץ מספר על ילדותו ועל נעוריו בברלין, ומתאר את עבודתו כרופא צעיר בכפרים ובעיר. העוני המחריד של מטופליו, שתנאי חייהם הביאו עליהם מחלות קשות ומוות, זעזע אותו. הוא החליט להחליף את מקצועו לסוציולוגיה ולכלכלה מדינית, כדי לשפר את חייהם של בני האדם. הרצל התרשם מרעיונותיו, והזמין אותו לקחת חלק בפעולות ההסתדרות הציונית. פרנץ מתאר את פעולותיו אלה ואת ביקוריו בארץ-ישראל.

היינץ הלל מספר גם הוא על ילדותו ועל נעוריו בגרמניה. הוא מתאר את שירותו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, את ימיו כסטודנט, ואת קשייו למצוא עבודה בתקופת השפל הכלכלי הגדול, ובזמן התחזקות המפלגה הנאצית. הוא עלה לארץ-ישראל בשנת 1925, עבד כחלוץ בהקמת משתלה בביצות כבארה, וסיפורו ממשיך ומתאר את החיים בארץ מאז ועד לזקנתו.

כך מספרים שלושה ספרי הזיכרונות של משפחתנו סיפור היסטורי מרתק שמתרחש על פני כ-200 שנים, שבהן חל מהפך חברתי אדיר בחיי העם היהודי! עם שחי 2,000 שנים בגלות, שמר על זהותו, וחזר למולדתו ההיסטורית להקים מחדש את מדינתו, הוא תופעה ייחודית מאוד בהיסטוריה האנושית. הרצף של שלושה ספרי הזיכרונות משמש דוגמה אחת לתופעה הזו: גבריאל חי כגרמני בן דת יהודית חרדית; בנו יוליוס חי כגרמני בן דת יהודית רפורמית; בנו פרנץ חי כגרמני ציוני; ובנו היינץ הלל עלה לארץ-ישראל, וחי כיהודי ישראלי במדינתו.

נוסף לספרי הזיכרונות יש בידינו אילן יוחסין שאת פרטיו המדויקים משנת 1,740 ליקט היינץ הלל וצייר מ. גוטמן, וכן אוצר של תמונות משפחתיות, מכתבים וחפצים שעברו מדור לדור. חלקם מוצגים בספר.

את הרעיון להוציא לאור ספר על משפחתנו הציע מיכאל אופנהיימר. התכנסנו בביתו, כל חמשת הנכדים הישראליים של פרנץ ומרתה, כדי לבחון באיזו דרך לשמור את החומר המשפחתי שבידינו, וכיצד נציג אותו לדורות הבאים.

כעבור זמן התחלנו בעבודה. רותי הכינה את הפרקים מתוך הזיכרונות של יוליוס ושל פרנץ, יהודית הכינה את הפרק מתוך הזיכרונות של היינץ הלל ופרקים על בני משפחה נוספים. מיכאל ורחל כתבו על הוריהם לודוויג ואלזה, ומיכל כתבה על אימנו כרמלה.

כך פורס הספר תמונה רחבה של משפחתנו, כולל בני דור ההורים שלנו שעלו לארץ, אשר איתם גדלנו מילדותנו. הם, ילדיהם וצאצאיהם מהווים את משפחתנו הגדולה בישראל, שבניה נפגשים מדי פעם בשמחה.

סבא רבא יוליוס ובני דורו במשפחתנו לא העלו זאת אפילו בחלומם!

רותי אופנהיימר-כץ