עבור אגי (מלכה) ולאצי (אליעזר) גרינוולד החיים עצמם הם הניצחון. שניהם שרדו את השואה כאודים מוצלים מאש תופת. אגי הובלה בשנת 1944 יחד עם אימה, אחיה וקרובי משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ, והיא רק בת 13 וחצי. כילדה צעירה היה עליה להתמודד בקשיים וסבל שלא יאמנו. היא ניצלה בנס פעם אחר פעם תודות לעזרתן של חברותיה, אך בעיקר תודות לכוחות בלתי מובנים שהיו טמונים בה. היו בה כוח עמידה, אומץ ותושייה במצבים שנראו נואשים. עם סיום המלחמה בשנת 1945, לאחר שנה וחצי שבהן עברה עבודות כפייה, קור נורא ורעב קשה היא יצאה לחופשי וחזרה לעיירת הולדתה, ורק אז גילתה שנותרה בודדה מכל משפחתה. ושוב היה עליה להתמודד עם מצבים חדשים והיא רק בת 15.

לאצי היה בן 17 כאשר הנאצים הגיעו לבודפשט. הוא שרד בזכות המקצוע שרכש. במשך תקופת המלחמה עבד במפעל תעשייתי במסגרת פלוגת עבודה במקצועו כחשמלאי. כאשר הזמנים הפכו קשים יותר הצליח להסתתר ואף לקבל עבודה במוסך של הצבא הגרמני בבודפשט ובזכות זאת ניצל. גם לאצי איבד כמעט את כל משפחתו בשואה. הוריו נספו במחנות ההשמדה וגם עליו היה לשקם את עצמו כנער צעיר ללא משפחה אוהבת ותומכת. בשנת 1948, בדרך לארץ ישראל, אגי ולאצי נפגשו במחנה המעבר של הג'וינט בווינה. הם נפגשו במקרה ואז נוצר הקשר ביניהם.

 

אגי ולאצי נישאו בארץ והביאו לעולם ילדים, נכדים ונינים. הניצחון שלהם היה הקמת משפחה חדשה ובניית הארץ, יחד עם אלפי העולים החדשים ששרדו את המלחמה הנוראה הזו.

אגי ממחישה היטב את הניצחון שלהם במילים הבאות: "על קיר חדר השינה שלי פרושות תמונות רבות של בנותיי, נכדיי וניניי. בכל בוקר אני מתעוררת ומסתכלת בתמונות ואומרת לעצמי: 'אגי, כל אלה שלך', וזה מעודד אותי ונותן לי כוח לראות למה הגעתי לאחר כל מה שעברתי".

 

 

מכתב הוקרה:

 

רותי שלום רב!

 

קשה לתאר את מה שהרגשתי כשקיבלנו את הספר "החיים חזקים מהכל". הספר כל-כך מרגש אותי שלא יכולתי לישון לילות שלמים.

העבודה שלך מאוד מאוד יפה. לא אשכח את השמחה שהספר הזה, שכל כך רצינו בו, העניק לנו.

הכל בזכותך רותי, ואני מאוד מאוד מודה לך על המאמץ שהשקעת בו.

שוב תודה וברכה,

מלכה גרינוולד

(15.1.08)

החיים חזקים מהכול

אגי ולאצי גרינוואלד​

כתיבה ועריכה: רותי ליאור