מה בין מחנות לעובדי כפייה של הנאצים במלחמת העולם השנייה לפרשת הצוללות של ביבי
הקשר ישיר וברור, ממש לא קשה להבין. חברת קרופ (Krupp) הגרמנית שייכת למשפחת תעשיינים עשירים שידועה כבר מהמאה ה-16. הם החלו לייצר נשק, תותחים בהתחלה, כבר במלחמת שלושים השנה (המאה ה-17). במהלך המאות הבאות צברה המשפחה עושר ועוצמה, והפכה לאחת המשפחות החזקות בעיר אסן, תוך שהיא משקיעה את הונה במפעלים שונים.
בתקופת הרייך השלישי שיתפה משפחת קרופ פעולה עם המפלגה הנאצית ותרמה חלק חשוב מאוד לחימוש מחדש של גרמניה וסיוע להיטלר במדיניותו התוקפנית. למשפחת קרופ היה גם חלק בניצול עובדי כפייה, חלקם יהודים שנשלחו למפעליה מאלה שהיו מיועדים להשמדה במחנה אושוויץ. אחת מאלה שהגיעו לעבודה במפעל קרופ החדש שהוקם באוגוסט 1944 הייתה נערה בת 18 ושמה יהודית. יהודית היום בת 94 ובימים אלה אני כותבת את סיפור חייה. היא הגיעה יחד עם שתי אחיותיה למפעל קרופ במזרח גרמניה לאחר כמה חודשים במחנה אושוויץ. הן נבחרו במחנה מבין אלפי נשים כדי להתאים לעבודה המיועדת להן במפעל של קרופ. שהוקם רק כמה שבועות לפני הגיען.
מפעל קרופ העסיק את עובדי הכפייה שלו בתנאים אל אנושיים. היה עליהם לעבוד ליד מכונות הייצור 12 שעות רצופות מדי יום. המזון שקיבלו היה כה מועט שבקושי יכלו לעמוד בקצב העבודה שנדרשה מהם. ידוע כי תנאים אלה הביאו למותם של עשרות אלפים מהם. במאי 1940 קיבל גוסטב קרופ מדליית הוקרה מהיטלר (ראו תמונה מתוך ויקיפדיה).
עם תום המלחמה נחשב גוסטב קרופ לפושע מלחמה והיה אמור לעמוד לדין עם פושעי המלחמה העיקריים במשפטי נירנברג. אולם בגלל מצב בריאותו לא יכול היה להגיע למשפט ובגלל סירוב האמריקאים לא נדון שלא בפניו. בנו אלפרד הושם במעצר תחת משמר אמריקאי בטירתו באסן ובהמשך הועבר לידי הבריטים שטענו שאין מקום לשפוט אותו אלא את אביו. מאוחר יותר נשפט ונידון ל-12 שנות מאסר ולהחרמת כל רכושו. אך זה לא סוף הסיפור. הרשעת התעשיינים ספגה ביקורת בגרמניה בשל מה שהוצג כרדיפת והשחרת פניה של התעשייה הגרמנית ושנתיים וחצי לאחר שנתנו גזרי הדין קיבלו חנינה אלפרד ומורשעים נוספים בידי הנציב העליון לשטח הכיבוש האמריקני בגרמניה ושוחררו. אלפרד קרופ קיבל לידיו חזרה את השליטה במפעלי החברה בגרמניה המערבית. החברה המשיכה להיות אחת מחברות התעשייה הכבדה הגדולות במדינה.
עד כה על משפחת קרופ ומפעלי הפלדה שלה. וכעת לקשר לצוללות המדוברות:
בשנת 1999 התמזגו מפעלי קרופ עם המתחרה העסקי הגדול שלהם, מפעלי טיסן (Thyssen). חברת טיסנקרופ (ThyssenKrupp) היא החברה החמישית בגודלה בגרמניה ואחד מגדולי יצרני הפלדה בעולם וכן יצרנית המעליות השלישית בגודלה בעולם. טיסנקרופ היא כמובן יצרנית הצוללות המדוברות שנרכשו על-ידי ישראל.
