דב ויינמן היה בין אלה שהתמזל מזלם והצליחו להימלט ברגע האחרון, ממש לפני כניסת הגרמנים לעיירה, מפולין מזרחה לעבר רוסיה. את שנות המלחמה "בילו" הוא ובני משפחתו בכפר נידח בסיביר הקפואה בעבודה קשה ובתנאים שכמעט לא ניתן לשרוד בהם. עם סיום המלחמה חזרו בני המשפחה לפולין. רק אז נודע להם על השואה. על השמדתם של מיליוני יהודים, ביניהם כמעט כל בני עיירתם, מישלניצה. דב מתאר בספרו הביוגרפי "המלחמה ששינתה את חיי" את הימים הללו: מיד עם חזרתנו לפולין ב-1946 גרנו בעיר ורוצלב. שם התבשרנו לראשונה על הטרגדיה הנוראה שפקדה את כל יהודי אירופה ואת יהודי פולין בפרט. המוח האנושי אינו מסוגל לתפוש את המציאות שאליה הגענו, מציאות של חורבן ומוות שהתרחשו בשנים הספורות שבהן חיינו ברוסיה. היה לי קשה להאמין למה ששמעתי. לכן החלטת
האקדמיה ללשון העברית החליטה לתרגם את המילה "אנטיפתיה" ל- "צהיבה". מה יש בו בצבע הצהוב שגורם לו להיות שלילי, נלעג, מגונה. למה דווקא הצהוב? בדקתי במקורות שונים ומצאתי כמה וכמה סיבות (עזרה לי בעיקר ויקיפדיה). בשפה העברית צהוב מאוזכר בהקשר של קנאה. בעברית רווח דימוי נוסף, שמקורו בשמות רבה י"ב, המתייחס לשנאה בין שני אנשים. אנשים הצהובים זה לזה הם אנשים שהשנאה שוררת ביניהם. בגמרא מופיע הביטוי "להראות פנים צהובות" או "צהבו פניו" שפירושו להראות פנים שמחות. מקור הביטוי הוא בעובדה שכשאדם שמח פניו "מאירות". (מכאן לקוח גם הביטוי "לזרוח מאושר"). באנגלית צהוב מקושר עם דעה קדומה ופחדנות. צהוב היה הצבע הסמלי של קיסר סין ושל המלוכה הסינית בכללותה. בארצות הברית במאה העשרים מהגרים מסין וממדינות דרום מזרח אסיה
קטע מתוך הספר "מעבר לרף גבוה" שבו מספר דן צימרמן על החיים במחתרת בבודפשט בשנות מלחמת העולם השנייה הלך הרוח שלנו בשנים שחיינו בבודפשט החיים שלנו בבודפשט תחת שמות וזהויות בדויים היו יכולים להיראות מוזרים למי שלא עבר את התקופה הזו. מצד אחד חיינו טוב, יצאנו לבלות, ביקרנו באופרה, בתיאטרון ובקולנוע, הלכנו אפילו לקונצרטים. פעם אחת אף הלכנו לקונצרט אף שלא ידענו היכן נישן באותו לילה. מעולם לא הלכתי לקולנוע כל-כך הרבה כמו בשנים הללו שגרנו בבודפשט. היו ימים שהלכתי לשלושה סרטים ביום. הסיבה הייתה שלא יכולתי לשבת בבית במשך היום והייתי צריך להעביר את הזמן. בחוץ היה קר מדי. חיי התרבות בעיר פרחו כתמיד. חוץ מן התקופה הראשונה לאחר הגעתנו לעיר, היה לנו תמיד כסף ולא היינו צריכים לחסוך. הכסף הגיע לתנועה מאחד השלי
