על הספר:

 

רחל ומיכאל נפגשו לראשונה בשנת 1953 במחנה עבודה של תנועת השומר הצעיר. כבר לאחר חודש היה על מיכאל להתגייס לצבא ולצאת לקורס מ"כים של הנח"ל. רחל המשיכה בחייה והתגייסה לצבא שנה מאוחר יותר. המציאות הזאת יצרה מצב מיוחד של קשר לאורך שלוש שנים שברובו התנהל דרך מכתבים. מטבע הדברים בזמנים שלא היו טלפונים ניידים וגם לא היו כמעט בנמצא טלפונים אחרים, המכתבים שימשו אמצעי לתקשורת בין אישית ולהעברת מידע יומיומי. הפגישות המעטות בין השניים התקיימו רק בחופשות מהצבא ולפעמים באירועים וחגים.

המכתבים הרבים שהוחלפו בשלוש השנים האלה מגלים לפנינו תמונה נאמנה ומעניינת על חייהם, חוויותיהם ומחשבותיהם באותן שנים. המכתבים פותחים צוהר לכל מה שעבר על שני הצעירים בשנים החשובות הללו שבין גיל 17 לגיל 20. בנוסף לכל מה שעבר על מיכאל ורחל בשנים אלה מבחינה אישית, המכתבים מתארים גם את החיים האידיאולוגיים של חברי תנועת השומר הצעיר, חיי הגרעין, חיים בקיבוץ והאירועים שקרו בארץ באותן שנים.

למרות הפירוד הכפוי וכל הקשיים הטכניים, מיכאל ורחל התראו ככל שיכלו, למדו להכיר אחד את השנייה ותחזקו את החברות שלהם שהלכה והתחזקה.

בתום שלוש שנים, ביולי 1956, הם נישאו והחלו בהקמת משפחה צעירה בקיבוץ זיקים.

מיכאל ורחל אופנהיימר - מכתבים

שלוש שנים במכתבים

רחל ומיכאל אופנהיימר

עריכת טקסטים ועימוד: רותי ליאור

מכתב של רחל מחודש ספטמבר שנת 1954

רחל כותבת למיכאל על הימים הראשונים לאחר הגעתה עם גרעין ההשלמה לקיבוץ זיקים:

...באחד הערבים נתן לנו חבר קיבוץ סקירה כללית על המשק ובייחוד על החלק החקלאי. שני הענפים שעליהם מתבסס המשק הם פלחה ומטעים. המטעים הולכים ומתנוונים ולכן נוטעים כעת כרם חדש. הסוכנות נוטעת כעת פרדס חדש, שהיא מעבדת אותו עד שיתחיל לתת פרי, ואז אנחנו מקבלים אותו מידיה ומשלמים מדי שנה סכום מסוים. במשך השנה היו תנאים קשים מאוד מחוסר ידיים עובדות, אבל יש לציין שברוב הענפים קיבלו יבולים גבוהים ממה ששיערו מראש. השנה לא היה בכלל גן ירק משום שלא היה מי שיעשה זאת... הרפת גם תצא כעת למרחב אם תגיע תגבורת של עובדים חדשים ויש צורך להשקיע עוד כמה השקעות יסוד. בלול יש כעת 3,000 מטילות ומקווים לאחר כמה השקעות יסודיות להגדיל עד 4,000 ואז זו תהיה יחידה שווה לשאר המשקים...

השבוע הייתה שיחת קיבוץ עם יהודה בן חורין והוחלט לזרוק שני חברים "סנה-איסטים" יחד עם החברות שלהן. עומדות לעזוב עוד כשלוש משפחות בימים הקרובים וביניהם משפחה אחת שנורא חבל, החובשת ומרכז המוסך. השיחה הייתה ערה מאד והשתתפו בה 100% של חברים. אנחנו כמובן לא השתתפנו וקיבלנו דו"ח מדויק עליה...

...אתמול בערב הייתה מסיבה לציון עשר שנים לשחרור רומניה. המסיבה הייתה צריכה להתקיים עוד לפני שבוע והכינו הכול וברגע האחרון קיבלו מברק שהציר של רומניה לא יגיע. אם אתה חושב שהוא עצמו הגיע אתמול אינך אלא טועה, הגיעו רק  המזכירים שלו והוא עצמו לפי דבריהם שכב חולה במיטה. אנחנו, כלומר החבר'ה שלנו, נורא התנגדנו לכל "הטרסק" הזה משום שזו הייתה טרחה גדולה מדי וגם הוצאה גדולה, אבל חברי המשק טענו שזה לא נורא ואנחנו צריכים לקיים יחסים טובים עם הצירות, על מנת שתהיה גישה לחברים היושבים במאסר ברומניה. חדר האוכל היה מקושט בתמונות מרומניה... על כל סיסמה שתלינו היינו צריכים להיאבק קשה עם המארגן מהקיבוץ, משום שהוא עצמו קצת שמאלני וחשב שכמה יותר להתלקק, הרי זה טוב יותר. בסיכומו של דבר היה הרבה מה לאכול והחבר'ה זללו ממש כמו חזירים. מטעם הקיבוץ בירכו ואילו האורחים לא דיברו אף מילה אחת, רק חבר משק מסר בשמם כמה מילים, משום שהם אמרו שיושבים הרבה אנשים שאינם מבינים רומנית...

letter.jpg