כשהחיים הם כמו סרט

January 13, 2018

 

קטע מתוך הספר "מעבר לרף גבוה" שבו מספר דן צימרמן על החיים במחתרת בבודפשט בשנות מלחמת העולם השנייה

 

 

 

 

הלך הרוח שלנו בשנים שחיינו בבודפשט

 

החיים שלנו בבודפשט תחת שמות וזהויות בדויים היו יכולים להיראות מוזרים למי שלא עבר את התקופה הזו. מצד אחד חיינו טוב, יצאנו לבלות, ביקרנו באופרה, בתיאטרון ובקולנוע, הלכנו אפילו לקונצרטים. פעם אחת אף הלכנו לקונצרט אף שלא ידענו היכן נישן באותו לילה.

 

מעולם לא הלכתי לקולנוע כל-כך הרבה כמו בשנים הללו שגרנו בבודפשט. היו ימים שהלכתי לשלושה סרטים ביום. הסיבה הייתה שלא יכולתי לשבת בבית במשך היום והייתי צריך להעביר את הזמן. בחוץ היה קר מדי. חיי התרבות בעיר פרחו כתמיד.

חוץ מן התקופה הראשונה לאחר הגעתנו לעיר, היה לנו תמיד כסף ולא היינו צריכים לחסוך. הכסף הגיע לתנועה מאחד השליחים בשווייץ. היו דרכים להעביר כסף. קיבלנו כסף לפעולות של זיוף התעודות ולהצלה. בנוסף לכך חנה עבדה והרוויחה טוב.

 

מצד שני חיינו במתח וחרדה יומיומיים. בכל רגע לאורך היממה היינו דרוכים ועירניים למול סכנה בלתי צפויה שתצוץ פתאום. וכמובן כל שלושה חודשים החלפנו דירה. אני חושב שגרנו בערך ב-10 או 15 דירות במשך השנתיים ורבע הללו.

בדירה אחת גרנו בקומה השנייה. בשעות הערב ידענו שהשער של הבניין נסגר בשעה 10 ומי שמגיע מאוחר יותר צריך לצלצל בפעמון כדי שהשוער יפתח לו. לא אחת קרה ששמענו צעדים של מישהו שנכנס בלילה ועולה במדרגות. בכל פעם שזה קרה קפאנו במקום והקשבנו במתח לצעדים העולים במדרגות. עצרנו את הנשימה כשהצעדים עלו לקומה הראשונה, השנייה, ונשמנו לרווחה כאשר המשיכו לקומה שלישית.

 

במקרה אחר, הגענו לבית שבו שכרנו חדר ולפני הדלת ניצב שוטר. היינו בטוחים שהגיע כדי לחפש אחרינו, אבל לבסוף התברר שהוא מחזר אחרי המשרתת שעבדה בבית.

העירנות שפיתחתי בתקופה הזו גרמה לי לשים לב לפרטים הקטנים ביותר בסביבתי הקרובה, פרטים שאדם רגיל לא מודע אליהם בכלל. דוגמה טובה לכך יש בסיפור הבא:

את העיר בודפשט חוצה שדרה רחבה ומהודרת, שמשני צדיה שורות עצים ענקיים, שמה "שדרת אָנְדרָשי". השדרה ארוכה מאוד וחוצה את כל העיר, מנהר הדנובה ועד לכיכר הגיבורים, מרחק של כמה קילומטרים. יום אחד צעדתי בשדרה עם חבר הונגרי. לפתע עצרתי ואמרתי לו: "שמע, עוד מעט יעבור פה הורטי" (הורטי היה נשיא הונגריה בעת ההיא). החבר הסתכל עליי בתדהמה, הוא לא הבין מניין יש לי מידע כזה, ושאל: "איך אתה יודע?". עניתי לו: "יש לי ידיעות". ואכן, תוך כמה שניות הופיע לפנינו אופנוע משטרתי ואחריו המכונית של הורטי מלווה באופנוע נוסף. החבר הביט בי בתדהמה גמורה. כמובן שלא היה לי מידע על תנועותיו של הורטי. ההסבר היה הרבה יותר פשוט: העירנות וניסיון העבר שלי לימדו אותי שבכל פעם ששיירתו של הורטי עוברת בשדרה, עשר דקות לפני כן מופיע שוטר בכל קרן רחוב שמתפצל מן השדרה, כדי לעצור את המכוניות הנכנסות לשדירה. מכיוון שזה קרה פעמים רבות למדתי זאת מהניסיון, ומחושים שפיתחתי במשך הזמן מתוך הצורך להיזהר. ממש כמו החושים שמפתח סוכן חשאי. עבורי, לראות שוטר בפינת הרחוב משמעותה הייתה סכנה, משהו שצריך לבדוק ולהבין תוך שניות, כדי לדעת מה קורה בשטח ואם יש דרך מילוט.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

עקוב אחרינו
  • Facebook Social Icon

© 2023 by The ATLANTA GOLF CLUB. Proudly created with Wix.com

  • google-plus-square
  • Twitter Square
  • facebook-square